לאחרונה פורסמו בכתב העת Clinical Neurology and Neurosurgery ממצאיו של מחקר אשר בחן את היעילות והבטיחות של תרופות שונות המשנות את מהלך המחלה בחולים נאיביים לטיפול עם טרשת נפוצה התקפית פעילה (highly active relapsing multiple sclerosis [RMS]).
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית תוך שימוש בנתונים ממאגר נתונים לאומי של חולי טרשת נפוצה בכווית. חולים עם RMS אשר החלו טיפול עם אלמטוזומאב, מייבנקלאד (טבליות קלדריבין) או אוקרליזומאב כטיפול משנה מהלך מחלה ראשון עם שנתיים ומעלה של מעקב הוכללו במחקר הנוכחי. התוצא העיקרי שנבדק היה השינוי בשיעור ההתקפים מתחילת הטיפול ועד שנת מעקב אחת. תוצאים משניים כללו שינויים במוגבלות אשר הוערכו באמצעות סולם EDSS, פעילות רדיוגרפית, שיעור החולים שהשיגו תגובת NEDA-3 ושיעור תופעות הלוואי.
במחקר הוכללו 123 חולים אשר מתוכם 59 טופלו באוקרליזומאב, 32 טופלו במייבנקלאד ו-32 באלמטוזומאב. 65% מהמשתתפים היו נשים. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור ההתקפים השנתי פחת בכל קבוצות הטיפול באופן מובהק: 93.2% בחולים שקיבלו אוקרליזומאב, 87.5% בחולים שקיבלו מייבנקלאד ו-90.6% בחולים שקיבלו אלמטוזומאב. שיעור הנגעים החדשים העוברים האדרת גדוליניום ב-T2 בבדיקת MRI פחת בשלושת הקבוצות מ-85-100% ל-7-13%. שיעור החולים עם התקדמות מוגבלות היה נמוך ועמד על 6.9% מהמשתתפים בקבוצת האוקרליזומאב, 3.1% בקבוצת המייבנקלאד ו-0% בקבוצת האלמטוזומאב. ההבדל בתוצא זה בין קבוצות הטיפול לא היה מובהק סטטיסטית. תגובת NEDA-3 הושגו ב89.8% מהחולים בקבוצת האוקרליזומאב, 87.5% מהחולים בקבוצת המייבנקלאד ו-84.4% מהחולים בקבוצת האלמטוזומאב (p=0.784). לא נצפו תופעות לוואי חדשות או לא צפויות.
בהיבט בטיחות, נצפתה היארעות דומה של כלל תופעות הלוואי בשלוש הקבוצות. עם זאת, היארעות זיהומים הייתה הגבוהה ביותר בקבוצת האוקרליזומאב (10% לעומת 0 בקבוצת המייבנקלאד ו-3.1% בקבוצת האלמטוזומאב) ומאחר ומייבנקלאד ניטלת פומית לא היו תגובות באתר ההזרקה בקבוצה זו.
תוצאות המחקר מדגימות כי שלושת הטיפולים מפחיתים את שיעור ההתקפים ופעילות המחלה ב-MRI. בנוסף, הטיפולים מונעים התקדמות מחלה כאשר מתחילים לתת אותם בשלב מוקדם לחולים נאיביים לטיפולים משני מהלך מחלה. שיעור גבוה של משתתפים השיגו תגובת NEDA-3, ממצא חשוב לאור העובדה כי ידוע ממחקרים קודמים שהשגת NEDA-3 משפרת פרוגנוזה ארוכת טווח.
בעוד שההשפעה המיטיבה של טיפול משנה מחלה בעל יעילות גבוהה על התקדמות מוגבלות לא בוססה מחקרית חד משמעית, ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים לתוצאותיהם של מחקרים נוספים שפורסמו לאחרונה ומרמזים כי התחלה מוקדמת של טיפולים משני מהלך מחלה כדוגמת מייבנקלאד, אוקרליזומאב ואלמטוזומאב מפחיתים התקדמות מוגבלות.
מסמכי קונצנזוס העוסקים בטיפול בטרשת נפוצה שפורסמו בשנים האחרונות, מצביעים על שינוי פרדיגמה בהיבט הטיפול בטרשת נפוצה- בעוד שטיפולים משני מהלך בעלי יעילות גבוהה נחשבו בעבר לקו טיפול מתקדם עם פרופיל בטיחות בעייתי, מסמכי הקונצנזוס מציינים כי בחולים עם אבחנה חדשה של טרשת נפוצה יש לנקוט בגישה מותאמת אישית, לשקול תחילת טיפול עם טיפולים משני מהלך מחלה וכי העובדה כי לטיפולים אלה יש פרופיל בטיחות בעייתי אינה מבוססת מחקרית. המחקר הנוכחי מספק תובנות נוספות לגבי שימוש בטיפולים משני מהלך מחלה בחולים עם אבחנה חדשה של טרשת נפוצה וממצאיו תומכים בתחילת שימוש מוקדמת בתרופות פוטנטיות בחולים עם RMS פעילה ביותר, כדוגמת מייבנקלאד.
מקור:
IL-MAV-00570
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות